הטיול הגדול עם תותלאנחהמון

מסיימים תיכון, מתגייסים, משתחררים ועושים "טיול גדול" ליעד אקזוטי או רחוק, עובדים, לומדים, מתחתנים ואז עושים ילדים.

אם הצלחת לעשות קריירה על הדרך- היידה.

א' ואני לקחנו את המסלול קצת אחרת, הכרנו בסוף השירות הצבאי, לא טסנו ליעד רחוק, הכי רחוק שלנו היה ברצלונה. קודם התחתנו, קנינו בית, החלטתי שבא לי ללמוד אז למדתי אמנות ולא חינוך או עריכת דין, תקשורת או כל דבר שהיה מבטיח לי פרנסה של גדולים. עשינו ילדה ועכשיו אחרי כל זה החלטנו לעשות טיול משפחתי גדול.

טסנו בפעם הראשונה ליעד רחוק עם משפחה ופעוטה.

כל מי ששמע שאנחנו טסים עם תותלאנחהמון, המשפט הראשון שאמר זה שאנחנו אמיצים. אני לא יודעת כמה אמיצים אנחנו, סה"כ נתנו לה טיפות אוזניים, טאבלט עם לולי ודפקנו שנצ של לילה במטוס.

הגענו לארץ שהזהירו אותנו שגם את העצמות יגנבו לנו (אחרי את הכסף, הילדה, הבגדים והאיברים הפנימיים). ראינו משפחה, מרחבים כמו מתוך חלום, ג'ונגל, הרים, אגמים ועיר שלא משאירה אותך אדישה.

אנשים שאוהבים לאכול והחראות הקטנים האלה, נשארים רזים גם אחרי 450 גרם אסאדו וחצי קילו צ'יפס.

תותלאנחהמון למדה מהר מאד איך לזכות לתשומת לב, נפנפה כמו דיווה עם ה-"קלינדה מניטה" (יד קטנה יפה) שלה ואמרה "אולה".

למלצרים אמרה "פרדון!" והצביעה, אנחנו ביקשנו בשבילה את הניוקי או הפיצה. היא התחברה לערוץ הילדים המקומי ששמו הוא לא פחות כמו הסאונד שלו "PAKA PAKA".

הטיול הגדול הראשון שלנו היה חלומי ולא בגלל הנופים המדהימים, שהיו לך ארגנטינה להציע לנו. כי זכינו להנות מחופשה משפחתית, שהיא לא רק בטן גב ולנוח, אלא ללמוד תרבות חדשה, להכיר ולייצר חוויות ביחד, כמשפחה.

ראיתי איך תותלאנחהמון שלנו גדלה, כמו התלתלים הסוררים שלה, עם אופי, מנהלת את כולם לפי הרצונות שלה, יודעת מה היא רוצה. מפתחת דעה לגבי מאכלים ומרקמים ולא הכל זה "אמממ טעים טעים".

היא למדה להגיד "איכס מגעיל" כשטעמה מהזירו שלי, שכל כך חשקה בו או מהסודה של סבא אורי.

לקחה לי את הביס הראשון מהגלידה מצופה שוקולד, אוכלת צ'יפס עם פירה באופן קבוע ומבקשת מאבא שיתן לה יד ושיבוא עכשיו, כי ככה היא רוצה.

לטוס עם משפחה זה דורש נכון, גם הרבה סבלנות מכולם וגם להתפשר מידי פעם.

אז לפעמים רבנו והתווכחנו, אבל מי שרוצה נכדים או להיות דודה, עושה בייביסיטר ואז לאמא ולאבא יש גם זמן לבד.

היו לנו הרבה חוויות גדולות מהחיים ובהם עשרת הגדולים שלנו היו:

המפלים באיגאווסו, שכונת פלרמו סוהו, לה הורמיגה בפלרמו- טעים טעים. גלידה מצופה שוקולד!

האגמים של ברילוצ'ה והפיקדה בפונט אוף ויו. אמא'לה. האסאדו של דון אלברטו. הרומן האסור בין תותלאנחהמון לניקו! הטיול בלה בוקה.

התאטרון בערב בסנטרו

הזכייה המשפחתית במירוץ סוסים. טוב הפסדנו 100 פסו אבל זכינו שם גם במשהו. נראה לי.

יש את המשפט שתמיד אומרים אחרי חופשה ארוכה: צריך חופש מהחופש.

וזה ממש כך.

חזרנו אחרי טיסה אחת של 11 וחצי שעות וחצי שעה של טנטרום קשוח של תותלאנחהמון, הישר אל יום העצמאות.

במהלך הטיסה אף אחד לא הצליח להירדם יותר משעתיים.

אחרי שנחתנו בארץ, קינחנו בעוד קצת שיפודים ובשר של סבא אלי האלוף וחזרנו אחרי ג'ט לג של יומיים, אל העבודה, הגן והשגרה שלא ממש שגרתית.

הטיול הגדול הראשון שלנו, היה חלומי, כזה שמעורר חלומות ומחש... תותלאנחהמון מחזירה אותי למציאות, מנסה לפרק שקע חשמל. ביי.