הבת שלי שמנה

הלכנו לעשות חיסון של גיל שנה וחצי. אני ילדה טובה, עושה מה שמשרד הבריאות מבקש ממני (לא לדאוג, אני קוראת קצת ועושה מה שמתאים).

בקיצור, נכנסות לטיפה, תותלאנחהמון נכנסת לחדר האחות שבידה האחת מלפפון שהיא מנשנשת ביד השנייה בקבוק, מתנהגת כאילו הטיפה שייכת לאמא שלה. אומרת שלום לאחות ובוחנת את החדר.

האחות מוקסמת ממעיל הנקסט הכה חרוש שלה ואומרת לתות "איזה מעיל יפה יש לך! את אוהבת להתלבש כמו אמא שלך?". טוב, קיבלה אצלי שלוש נקודות.

בסדר, אני אמא שיק, גם אחרי ניהול צהרון, אוכל צהרון, 45- מדרגות שעליתי וירדתי ושלושה חוגים שווידאתי שאף אחד לא מת בהם, תודה.

האחות, חשוב לציין שאני מאד מעריכה, אמרה: "איזה יופי שאת אוכלת בריא! עוד מעט נשקול אותך ונראה אם זאת הצגה או באמת".

פה ירדו לה אותן הנקודות שזכתה בהן על מחמאת השיק.

אני מפשיטה את התות, שזורמת עם הסיטואציה ולא מנחשת שעוד מעט ידקרו אותה, מה שיהפוך לדרמה קורעת לב. היא חושפת את הבטן ואת הכרס החמודה שלה ומסמנת לי שזאת בטן.

"כן זאת בטן הכי חמודה מכל הבטנות בעולם".

אני חוטפת נשיקה והיא, כמו בת 16 שאמא שלה עושה בושות, אומרת לי "די! די!". טוב די.

אנחנו עוברות למשקל שערוך ומוכן לקראתנו.

אני מניחה את תותלנחהמון על המשקל והיא יושבת לה, מלטפת את הבטן הקטנה שלה. על הצג מופיע 12 קילו. האחות עוד לא ממהרת להגיד שום דבר, הולכת לתקתק את הנתונים במחשב, בזמן שאני מחתלת ומלבישה את תותלאנחהמון.

פתאום בלי שום אזהרה, האחות אומרת "את יודעת שהיא נחשבת כבר לקצת מלאונת? היא עלתה באחוזונים, צריך לשים לב קצת למה היא אוכלת".

"מה? מה? מה? מה? לא הבנתי, אמרת שהיא שמנה? אמרת שהבת שלי שמנה? אבל היא שוקלת רק 12 קילו והיא יחסית מה זה גבוהה. אם היא שמנה אז? היא תינוקת, מה הקשר שמנה?".

האחות הושיבה אותי והראתה לי את הגרף של האחוזונים של המשקל ושבחצי שנה האחרונה היא עלתה לאחוזון 93! מאחוזון 60 שבו הייתה. היא מסבירה לי שאולי בגן מאביסים אותה באוכל ולבקש להגביל אותה למנה אחת ובבית להקפיד לאכול דברים מזינים.

אני מסבירה לאחות שאני כמו שהיא רואה, שמנה. אני אוכל בריא יותר מרוב האנשים הרזים שאני מכירה ואני פעילה, גרה בקומה שלישית ללא מעלית ולא מאבדת שום ריאה כשמגיעה הביתה. הכל בסדר. הסברתי לה שכל החיים הייתי שמנה והכל בסדר, אני בסדר. היא מנסה להסביר לי בעדינות שזה כנראה עניין של הרגלי אכילה ולא גנטי.

דקרנו את תותלאנחהמון, היא צרחה את חייה וכנראה תזכור לאחות את החיסון עד גיל שנתיים לפחות!

א' אמר שהאחוזונים האלה מעניינים לו את האיבר שעליו אנחנו יושבים ושתותלאנחהמון מהממת כמו שהיא.

בטח יגיד שהוא יגיד את זה, היא דומה לו. הסבים והסבתות אמרו שנקפיד על דברים בריאים יותר, אבל סבתא מזל נותנת שקית עם שלושה פתי בר קבוע, כי "היא אוהבת, נו מה לא ניתן לה? תראי איך היא אוהבת".

ברור שהיא אוהבת היא הבת של ההורים הגרגרנים שלה.

בגן, הגננת הציעה לי טבלת אכילה בה יהיה כתוב מה וכמה אכלה. אמרתי לה שום טבלה לא תהיה פה! מה זה פה, שומרי משקל לתינוקות?! לא. אז מה עשינו? החלטנו להורד את הנוטרילונוש וללמד את תותלאנחהמון 'איך דוגמנית עושה' והיא עושה את זה מה זה יפה.