אמא של שבת

ראיתי הרבה תמונות וסטטוסים של אימהות שונות, מעלות בנוסח "הנסיך שלי אבא של שבת וזה מה שהכנתי" ובתמונה רואים פרפרי שוקולד, עטופים בכיפות של קצף דולפנים ורבי שהוא חד קרן אומר "שבת שלום", לכל ילד.

אני רוצה לחזור לתחילת שנות התשעים, כשהייתי ילדה בגן. אישית, אני לא זוכרת כשהייתי אמא של שבת אבל אני כן זוכרת את הסיפור של שמלת השבת של חנל'ה, שמלה לבנה ותפוחה, היום קוראים לזה מסתובבת, נקייה, כולנו חלמנו להיות חנה'לה רק בלי הקטע שהשמלה מתלכלכת.

בשנות התשעים לא היו שולחנות מעוצבים וממותגים ליומולדת, הכי הרבה שקיבלת זה פיתה עם שוקולד או עם חומוס ומלפפון חמוץ, היו בפלות, במבה, ביסלי ותמיד היו הורים שלא הבינו עניין ושמו גם בייגלה, ילדים לא אוהבים בייגלה.

בימי הולדת העוגות תמיד עוגה כושית עם סוכריות, השקעה מטורפת בקטע מטורף- עוגה כושית בצורה של דובי מקושט בעדשי שוקולד.

הכי השקעה, שכולם יקנאו, העוגה שלי הכי מדהימה- עוגת ברבי.

אבל בואו נחזור לעניינו- אמא ואבא של שבת, זה משהו שקורה בכל גן כמעט, דתי או חילוני. אני אישית מאד אוהבת את זה, כי בעיני המסורת היא יפה, יש בה משהו חגיגי ומשפחתי.

תותלאנחהמון אוהבת קבלת שבת, בגלל היין והחלה. היא חכמה, חושבת ישר אוכל בחינם! יאללה בלאגן!

כשמוציאים אותה מהגן ביום שישי, היא מפזרת שבת שלום ונשיקות לכולם, כי היא יודעת שעוד מעט יתנו לה עוד פרוסת חלה.

הכי ילדה של אבא שלה, אוהב לאכול לחם בכל צורותיו.

בשבוע הראשון של הגן, הגננת הודיעה להוריי שתותלאנחהמון וחבר שלה פרעה, הם אמא ואבא של שבת. זעמנו על זה ההודעה הקצרה.

חששנו, כי אנחנו עושים את זה בפעם הראשונה, שאלנו את הגננת מה צריך להביא, הכי אשכנזי שלנו, היא ענתה שעוגה ועדיף שלא שוקולד.

שלחתי את תותלאנחהמון עם עוגת תפוזים בחושה שאמא שלי, הידועה בתור "סבתא מזל" ומה היא תכין לך? "קציצה!" ומה עוד? "שני-צל!", הכינה בשבילה.

שעה ישבתי וחשבתי מה היא תלבש, האם לשלוח עם בגד וואו או סתם משהו של האנגר, כי מתלכלכים בגן.

לא חשבתי על הפתעות או למתג קאפקייקס בכיתוב של תותלאנחהמון אמא של שבת, גם ככה כל הגן יקבל את התמונות שהיא אמא של שבת.

המסכנה מכל הסיפור הייתה הגננת, ורדה הסופר סבלנית ל-987 הודעות ווטצאפ שלי "אפשר תמונה?" "מה עם עוד תמונות", "כתבתי תמונות ברבים" או "מזה יום ללא תמונות?".

ציינתי בפני ורדה שאני מתרגשת, יותר מתותלאנחהמון, שהיא אמא של שבת ושתצלם לי, הכל, כל הזמן.

זאת הפעם הראשונה שלנו אמא של שבת.

קיבלתי בסוף היום 50 סרטונים ועוד אלבום תמונות של תותלאנחהמון ופרעה, ביחד מברכים על היין והחלות, אוכלים עוגה ונראים כמו בבושקה והרשל'ה. הגננת ציינה שהילדים אהבו את העוגות וכולם נהנו ואנחנו שמחנו שהכל התנהל בכזאת פשטות, בלי קרנבל מיותר ובואו נזמין עכשיו את הרב הראשי של התינוקות, יובל המטושטש שיחלק לכולם אבקה של סוכר עם הפתעות לשבת. לא. תודה. לא.

אני מעריכה את הגננת שאמרה להביא רק עוגה ולא להשתגע עם הפתעות.

מה שחשוב זה הטקס, המסורת ולא הכסף המיותר שהורים זורקים על הפתעות, רעשנים, משחקים ומיתוגים. בגילאים האלה הם בכלל לא יודעים לקרוא, אז את מי זה מעניין שכתוב על הקאפקייק "אושר אמא של שבת".

מה שמעניין אותם שזה טעים ובתוך הבטן שלהם.